תומאזו מינארדי
 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1787 פאאנצה, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1871 (בגיל 83) רומא, ממלכת איטליה |
| מקום קבורה |
קמפו ורנו |
| מקום לימודים |
Accademia del Regno italico |
| הושפע על ידי |
ג'יוזפה זאולי |
  | |
תומאזו מינארדי (באיטלקית: Tommaso Minardi; 4 דצמבר 1787 – 12 בינואר 1871) היה צייר וסופר איטלקי בתאוריית האמנות. פעל בפאנצה, רומא, פרוג'ה וערים אחרות. הוא צייר בסגנונות שעברו מהנאו-קלאסיציזם לרומנטיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינארדי נולד בפאנצה לאביו קרלו, שהיה רוקח,[1] ולאמו, רוזה סטנגליני ממראדי. בתחילה הוא קיבל הדרכה בפאנצה מג'וזפה צאולי. צאולי וסופר מקומי, דיוניג'י סטרוקי, עזרו לו להשיג בין השנים 1803–1810 מלגה מהאחווה הדתית של פאנצה, שנקראה קהילת סן גרגוריו.[2] בשנת 1810 הוא זכה בתחרות ובמלגה מהאקדמיה לאמנויות יפות בבולוניה. ברומא, התחריטים המפורטים שלו של יצירות מופת, הביאו לו שבחים. הוא עבד זמן קצר עם החרט לונגי במילאנו, ואז חזר לרומא. שם הוא הצטרף לסטודיו של וינצ'נצו קמוצ'יני, אמן נאו-קלאסי ידוע ברומא. מינארדי הפך לאחד ממנהיגי התנועה המכונה "פוריזמו", שפעלה ברומא בין השנים 1810–1815 לערך.
בשנת 1819 הוא עבר לפרוג'ה, כדי להצטרף לאקדמיה לאמנויות יפות כפרופסור לרישום ועד מהרה קודם לתפקיד מנהל, תפקיד שהמליץ אנטוניו קנובה. מיומנותו כשרטט זיכתה אותו בשנת 1822 לתואר פרופסור לציור באקדמיה של סן לוקא ברומא, במקום לואיג'י אגריקולה שנפטר. הוא מונה לאחראי על אוספי התמונות הציבוריות, והיה חבר במספר ועדות הקשורות לאמנות, כמו גם אגודות אמנות אחרות. הוא זכה בתואר חבר כבוד במספר אקדמיות לאמנות ברחבי אירופה.
מיומנותו ברישום משכה אותו אל תנועת הנצרתיים, שהתגוררו ברומא מ-1834 עד 1841. עם הזמן, מינארדי פנה יותר ויותר לנושאים דתיים בציוריו. מינארדי ועמיתיו, יוהאן פרידריך אוברבק, פייטרו טנראני ואנטוניו ביאנקיני פרסמו חיבור על אמנות שכותרתו Del purismo nelle arti ב-1843.[3]
הוא צייר את "ההתגלות של הבתולה לסטניסלב קוסטקה הקדוש" (1824) עבור החדר שבו מת הקדוש. הוא גם צייר דיוקן יוצא דופן של עצמו כאמן בסטודיו עלוב (1813).[4] הוא צייר ציור קיר המתאר את התפשטות האמונה, עבור חדר הכס של ארמון קווירינאלה.
הסטודיו שלו ברומא היה ממוקם בקרבת כיכר ונציה.
מינארדי מת ברומא ב-1871.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאזו מינארדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Desiderio Vaquerizo Gil, Il poeta del mito. Ovidio e il suo tempo, Anales de Arquelogía Cordobesa 30, 2019-12-15, עמ' 445–452 doi: 10.21071/aac.v30i.12450
- ^ Alberto. Perugia, Elenco dei pesci dell' Adriatico, di Alberto Perugia ... Con 7 tavole cromolitografiche., Milano,: U. Hoepli,, 1881
- ^ Deborah Stott, Ann Percy, Mimi Cazort, Italian Master Drawings at the Philadelphia Museum of Art, The Sixteenth Century Journal 37, 2006-10-01, עמ' 887 doi: 10.2307/20478073
- ^ "Minardi, Tommaso". Enciclopedia Treccani (in Italian)